עברית יהודית 101 · למד עברית יהודית בסיסית

מילים יסודיות

• אָמֵן — מילת אישור ואמונה. משמעותה ״כן, אני מאמין״ או ״יהי רצון שכך יהיה״. עונים אמן בסוף כל ברכה.
• בָּרוּךְ — מבורך, ברוך. פותחת כל ברכה: ״ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם״.
• קָדוֹשׁ — מקודש, נבדל. ״קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות״ — מתפילת הקדושה.
• הַלְלוּיָהּ — ״הללו את יה״ — שבחו את ה׳. מופיעה רבות בתהלים.
• שָׁלוֹם — שלמות, שלווה, ברכה. גם ברכת פרידה וגם בקשה בתפילה: ״עושה שלום במרומיו״.
• חֶסֶד — טוב לב, אהבה, נתינה. ״עולם חסד ייבנה״. מידה מרכזית ביהדות.
• רַחֲמִים — חמלה, רחמנות. ״אב הרחמים״ — מתפילת שבת.
• תְּשׁוּבָה — חזרה בתשובה, חרטה. מרכזית בימים הנוראים.

מונחים בסדר התפילה

• שַׁחֲרִית — תפילת הבוקר. מ״שחר״ — בוקר מוקדם.
• מִנְחָה — תפילת אחר הצהריים. נקראת על שם קורבן המנחה.
• עַרְבִית (מַעֲרִיב) — תפילת הערב. מ״ערב״ — לילה.
• מוּסָף — תפילה נוספת בשבת, חגים וראש חודש. מ״הוספה״.
• עֲמִידָה (שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה) — התפילה המרכזית, נאמרת בעמידה. כוללת 18 (19) ברכות.
• קְרִיאַת שְׁמַע — ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״. קבלת עול מלכות שמים.
• קַדִּישׁ — תפילה בארמית המקדשת את שם ה׳. נאמרת בין חלקי התפילה ועל ידי אבלים.
• בִּרְכַּת כֹּהֲנִים — ברכה שהכהנים מברכים את העם: ״יברכך ה׳ וישמרך״.

מילות שבת

• שַׁבָּת — יום המנוחה השביעי. מ״שבת״ — לנוח, להפסיק.
• קַבָּלַת שַׁבָּת — טקס קבלת פני השבת בערב שישי, כולל שירת ״לכה דודי״.
• הַדְלָקַת נֵרוֹת — הדלקת נרות השבת. לפחות שני נרות, כנגד ״זכור״ ו״שמור״.
• קִדּוּשׁ — ברכה על היין המקדשת את השבת או החג. נאמרת בליל שבת ובבוקר.
• חַלָּה — לחם מיוחד לשבת. בוצעים שתי חלות כנגד המן הכפול שירד ביום שישי.
• הַבְדָּלָה — טקס הפרדה בין השבת לימות החול. כולל ברכות על יין, בשמים ונר.
• מוֹצָאֵי שַׁבָּת — צאת השבת, כניסת יום ראשון.
• עוֹנֶג שַׁבָּת — תענוג השבת — מצווה להתענג בשבת באכילה, שתייה ומנוחה.
• שָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת — שלוש הסעודות של שבת: ליל שבת, בוקר שבת, וסעודה שלישית אחר הצהריים.
• זְמִירוֹת — שירים ופזמונים הנאמרים בסעודות השבת.

מילות חגים

• חַג — חג, חגיגה, יום מיוחד. ״מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון״.
• יוֹם טוֹב — חג מהתורה שבו אסורה מלאכה (כמו בשבת, עם היתרים מסוימים).
• חוֹל הַמּוֹעֵד — הימים שבין תחילת החג לסיומו בפסח ובסוכות.
• מַצָּה — לחם שלא החמיץ. מצוות אכילת מצה בפסח.
• סֵדֶר — ליל הסדר של פסח. סדר מיוחד של אכילה, שתייה וסיפור יציאת מצרים.
• שׁוֹפָר — קרן של איל שתוקעים בה בראש השנה.
• סֻכָּה — בית ארעי שיושבים בו בחג הסוכות. זכר לענני הכבוד.
• לוּלָב — ענף דקל. אחד מארבעת המינים: לולב, אתרוג, הדס וערבה.
• חֲנֻכִּיָּה — מנורת שמונה קנים (ועוד שמש) להדלקה בחנוכה.
• מְגִלָּה — מגילת אסתר הנקראת בפורים.

כשרות ואוכל

• כָּשֵׁר — מותר באכילה לפי ההלכה. ״כשר״ פירושו ״ראוי״ או ״תקין״.
• טָרֵף (טְרֵפָה) — לא כשר. מקורו: בעל חיים שנטרף.
• בָּשָׂר — מאכלי בשר. חייבים להפריד מחלב.
• חָלָב — מאכלי חלב. חלבי.
• פָּרֵוֶה — מאכל שאינו בשרי ולא חלבי (ירקות, פירות, ביצים, דגים).
• שְׁחִיטָה — שחיטה כשרה של בעלי חיים בסכין חדה ומיוחדת.
• הֶכְשֵׁר — אישור כשרות מרב או מועצת כשרות.
• בְּרָכָה (עַל הָאוֹכֶל) — ברכה לפני אכילה: ״המוציא לחם מן הארץ״, ״בורא פרי הגפן״ וכו׳.
• בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — ברכה ארוכה לאחר סעודה עם לחם. נקראת גם ״בנצ׳ן״ ביידיש.
• חָמֵץ — מוצרי דגן שעברו תהליך החמצה. אסור באכילה ובהחזקה בפסח.
• נְטִילַת יָדַיִם — שטיפת ידיים טקסית לפני אכילת לחם, עם ברכה.

מחזור חיים

• בְּרִית מִילָה — ברית המילה הנערכת לתינוק בן שמונה ימים. סימן הברית בין ה׳ לעם ישראל.
• מוֹהֵל — האדם המבצע את ברית המילה.
• סַנְדָּק — מי שמחזיק את התינוק בברית. כבוד גדול.
• שִׁמְחַת בַּת / זֶבֶד הַבַּת — טקס מתן שם לתינוקת.
• פִּדְיוֹן הַבֵּן — פדיון בכור. טקס הנערך 30 יום לאחר לידת הבן הבכור.
• בַּר מִצְוָה — בגיל 13, הנער נעשה בר מצווה — חייב במצוות.
• בַּת מִצְוָה — בגיל 12, הנערה נעשית בת מצווה — חייבת במצוות.
• חֻפָּה — חופת הנישואין. הזוג עומד תחת החופה בטקס הנישואין.
• קִדּוּשִׁין — טקס הנישואין. ״הרי את מקודשת לי״.
• כְּתֻבָּה — שטר הנישואין בו הבעל מתחייב כלפי אשתו.
• שִׁבְעָה — שבעת ימי האבלות לאחר פטירת קרוב משפחה.
• שְׁלוֹשִׁים — שלושים ימי אבלות מוקלים לאחר הלוויה.
• יָארְצַייט (יוֹם הַשָּׁנָה) — יום השנה לפטירה. מדליקים נר נשמה ואומרים קדיש.

מספרים בעברית

בעברית, כל אות מייצגת גם מספר. מערכת זו נקראת ״גימטריה״ ומשמשת גם בלוח העברי:

• 1 — אֶחָד (א׳)
• 2 — שְׁנַיִם (ב׳)
• 3 — שְׁלוֹשָׁה (ג׳)
• 4 — אַרְבָּעָה (ד׳)
• 5 — חֲמִשָּׁה (ה׳)
• 6 — שִׁשָּׁה (ו׳)
• 7 — שִׁבְעָה (ז׳)
• 8 — שְׁמוֹנָה (ח׳)
• 9 — תִּשְׁעָה (ט׳)
• 10 — עֲשָׂרָה (י׳)
• 18 — שְׁמוֹנָה עָשָׂר (ח״י) — מספר מיוחד ביהדות. ח״י = חיים. מכאן המנהג לתת תרומות בכפולות של 18.
• 100 — מֵאָה (ק׳)
• 613 — תרי״ג — מספר המצוות בתורה.

ימי השבוע בעברית

בעברית, ימי השבוע נקראים לפי מספרם, כפי שנאמר בבריאת העולם:

• יוֹם רִאשׁוֹן — ראשון (יום א׳)
• יוֹם שֵׁנִי — שני (יום ב׳)
• יוֹם שְׁלִישִׁי — שלישי (יום ג׳)
• יוֹם רְבִיעִי — רביעי (יום ד׳)
• יוֹם חֲמִישִׁי — חמישי (יום ה׳)
• יוֹם שִׁשִּׁי — שישי (יום ו׳) — ערב שבת
• שַׁבָּת — היום השביעי — יום המנוחה

חודשי השנה העברית

• תִּשְׁרֵי — ראש השנה, יום כיפור, סוכות
• חֶשְׁוָן (מַרְחֶשְׁוָן) — חודש ללא חגים
• כִּסְלֵו — חנוכה
• טֵבֵת — צום עשרה בטבת
• שְׁבָט — ט״ו בשבט (ראש השנה לאילנות)
• אֲדָר — פורים. בשנה מעוברת יש אדר א׳ ואדר ב׳
• נִיסָן — פסח, חודש הגאולה
• אִיָּר — ל״ג בעומר, יום העצמאות
• סִיוָן — שבועות, מתן תורה
• תַּמּוּז — צום שבעה עשר בתמוז
• אָב — תשעה באב
• אֱלוּל — חודש התשובה, הכנה לימים הנוראים

ביטויים לבית הכנסת

• בֵּית כְּנֶסֶת — מקום התפילה והתכנסות. נקרא גם ״שׁוּל״ ביידיש.
• אָרוֹן הַקֹּדֶשׁ — הארון שבו מוחזקים ספרי התורה.
• בִּימָה (תֵּבָה) — הבמה המוגבהת שעליה קוראים בתורה.
• עֲלִיָּה לַתּוֹרָה — הכבוד לעלות ולברך על קריאת התורה.
• שְׁלִיחַ צִבּוּר (שַׁ״ץ) — מי שמוביל את התפילה עבור הקהל. נקרא גם חזן.
• מִנְיָן — עשרה אנשים בוגרים הנדרשים לתפילה בציבור.
• גַּבַּאי — אחראי על סדרי בית הכנסת, חלוקת עליות ועוד.
• טַלִּית — שמיכת תפילה עם ציציות בארבע פינותיה.
• תְּפִלִּין — קופסאות עור קטנות המכילות פרשיות מהתורה, מונחות על היד ועל הראש.
• סִדּוּר — ספר התפילות. מ״סדר״ — סדר התפילות.
• מַחֲזוֹר — סידור מיוחד לימים הנוראים ולחגים.

אוצר מילות ברכות

הברכות ביהדות מתחילות תמיד בנוסח קבוע. הנה המילים המרכזיות:

• בָּרוּךְ אַתָּה — ברוך אתה — פתיחת כל ברכה.
• אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם — אלוקינו מלך העולם — המשך הנוסח.
• אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו — אשר קידשנו במצוותיו — בברכות על מצוות.
• וְצִוָּנוּ — וציוונו — וציווה עלינו.
• שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ — שהכל נהיה בדברו — ברכה על מים ומאכלים שונים.
• בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ — בורא פרי העץ — ברכה על פירות.
• בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה — בורא פרי האדמה — ברכה על ירקות.
• בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן — בורא פרי הגפן — ברכה על יין.
• הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ — המוציא לחם מן הארץ — ברכה על לחם.
• בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת — בורא מיני מזונות — ברכה על מאפים ודגנים.