פינת הילדים

פעם הגיע ליום כיפור רועה פשוט שלא ידע לקרוא ולא לכתוב. הוא לא ידע מה לומר. הוא הוציא את החליל שלו והתחיל לנגן בכל כוחו. הרבנים כעסו — איך אפשר! אבל הבעל שם טוב אמר: "הקב"ה עלה לשמים כשהחליל הזה ניגן. זו הייתה התפילה הטהורה ביותר של היום הקדוש."

הַמּוּסָר: לא צריך מילים קשות כדי שה' ישמע. מה שבלב — זה מה שחשוב.

רבי עקיבא התחיל ללמוד תורה רק בגיל 40. הוא ראה מים זורמים על אבן וחרצו בה חור. אמר לעצמו: "אם מים יכולים לחרוץ אבן — כל שכן דברי תורה את לבי!" הוא הפך אחר כך לגדול חכמי ישראל.

הַמּוּסָר: אף פעם לא מאוחר להתחיל. כל טיפה שאתה מוסיף — משאירה סימן.

נחום איש גם זו נהג לומר על כל דבר שקרה — "גם זו לטובה". שלחו אותו עם אבנים יקרות למלך, וגנבים החליפו אותן לאבקה. הוא אמר: "גם זו לטובה!" כשהגיע למלך והאבק הזה נשפך — התברר שזו אבקת פלא שניצחה בה הממלכה מלחמה. המלך כיבד אותו מאוד.

הַמּוּסָר: אפילו מה שנראה רע מלמעלה — יכול להיות טוב. רק צריך להאמין.

חוני המעגל ראה איש זקן נוטע עץ חרוב. שאל אותו: "כמה שנים ייקח עד שייתן פרי?" — "שבעים שנה", ענה הזקן. "אתה תראה זאת?" — "לא. אבל אבותיי שתלו לי חרובים, ואני שותל לילדיי."

הַמּוּסָר: מה שאנחנו עושים היום — זה הירושה לדור הבא. כל מעשה טוב הוא עץ שאתה שותל.

לפני חג הפסח, אליהו הנביא בא לעיר עני מאוד. הוא ביקש לעזור לשלוש אחיות שהיו להן רק חלה אחת לכל החג. האחות הראשונה נתנה חצי מהחלה לעני שדפק בדלת. האחות השנייה נתנה עוד חצי. האחות השלישית אמרה: "גם אני אתן". כששלושתן פתחו את הדלת בבוקר — מצאו שולחן מלא בכל טוב. אליהו ברך אותן.

הַמּוּסָר: נתינה מחזירה ברכה — תמיד.