עדויות חיות · הקולות שלא ישתקו

קרן שואה של USC (USC Shoah Foundation)

קרן השואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה (USC Shoah Foundation) היא הארכיון הגדול ביותר בעולם של עדויות מצולמות מהשואה ומרצחות עם אחרים. הקרן נוסדה ב-1994 על ידי הבמאי סטיבן שפילברג, בעקבות חוויותיו בצילום הסרט "רשימת שינדלר".

הארכיון כולל למעלה מ-55,000 עדויות מצולמות של ניצולים ועדים, שנאספו ב-65 מדינות ו-43 שפות. כל עדות נמשכת בממוצע שעתיים וחצי, וכוללת את סיפור חייו של הניצול – לפני המלחמה, בתקופת השואה ואחריה.

מאגר העדויות זמין לחוקרים ומחנכים דרך פלטפורמת "Visual History Archive" באוניברסיטאות שותפות ברחבי העולם. הפלטפורמה כוללת כלי חיפוש מתקדמים המאפשרים למצוא עדויות לפי מיקום, תקופה, נושא ושפה.

בשנים האחרונות, הקרן הרחיבה את פעילותה גם לתיעוד עדויות מרצחות עם אחרות – קמבודיה, רואנדה, גואטמלה ומיעוטים נרדפים אחרים. הרעיון הוא שכל עדות אנושית על אכזריות מעבירה לקח אוניברסלי שחייב להישמר.

ארכיוני וידאו ועדויות מצולמות

מעבר לקרן שפילברג, קיימים ארכיוני וידאו נוספים המשמרים עדויות ניצולים:

ארכיון העדויות של יד ושם – יד ושם אסף אלפי עדויות מצולמות וכתובות של ניצולים, פרטיזנים, חסידי אומות העולם ואנשים שהיו עדים לאירועי השואה. העדויות זמינות באתר האינטרנט של יד ושם ובמרכז המחקר.

פרויקט "Dimensions in Testimony" – פרויקט חדשני של USC Shoah Foundation שיוצר הולוגרמות אינטראקטיביות של ניצולים. הטכנולוגיה מאפשרת לשאול שאלות ולקבל תשובות מוקלטות – כאילו מנהלים שיחה עם הניצול. נכון להיום, כ-20 ניצולים השתתפו בפרויקט.

ארכיון Fortunoff באוניברסיטת ייל – מאגר של למעלה מ-4,400 עדויות מצולמות, שהחל כפרויקט מקומי בניו הייבן ב-1979 והפך לאחד הארכיונים החשובים בעולם. גישה ייחודית: העדויות מתמקדות בחוויה האישית ולא בתיעוד היסטורי.

"עד ועדות" בבית לוחמי הגטאות – מרכז מחקר ותיעוד בישראל שאוסף עדויות, מסמכים ופריטים אישיים של ניצולים. המרכז מקיים גם תוכניות חינוכיות לבני נוער.

עדויות כתובות וספרות עדות

עדויות כתובות הן חלק בלתי נפרד מהמורשת הספרותית של השואה. חלקן נכתבו בזמן אמת – ביומנים, במכתבים ובמסמכים שהוחבאו – וחלקן נכתבו שנים אחרי המלחמה.

"יומנה של אנה פרנק" – הספר הנקרא ביותר על השואה בעולם, תורגם ליותר מ-70 שפות. יומן של נערה בת 13 שמסתתרת באמסטרדם, שמשקף תקווה, פחד, התבגרות ואמונה באנושות גם בתוך האפלה.

"האם זה אדם" (פרימו לוי) – עדות מצמררת של כימאי איטלקי-יהודי על שהותו באושוויץ. לוי כותב בבהירות מדעית כמעט, ודווקא הפשטות מגבירה את העוצמה. "הלילה" (אלי ויזל) – ספר העדות הקצר והעוצמתי של ויזל על חוויותיו באושוויץ ובבוכנוואלד. הפך לטקסט מכונן בספרות השואה.

ארכיון עונג שבת (ארכיון רינגלבלום) – אוסף מסמכים שנאסף בגטו ורשה על ידי ד"ר עמנואל רינגלבלום וקבוצת היסטוריונים וסופרים. המסמכים הוחבאו בקופסאות חלב ובמיכלי מתכת ונמצאו אחרי המלחמה. הם כוללים יומנים, מאמרים, שירים, ציורים ותיעוד של חיי הגטו – עדות בזמן אמת שאין לה מקבילה.

הקלטת עדויות – כיצד ולמה

אם יש לכם קרוב משפחה שהוא ניצול שואה ועדיין לא סיפר את סיפורו באופן מתועד – הזמן דוחק. הנה המדריך המעשי להקלטת עדות משפחתית:

הכנה: למדו רקע היסטורי על המקום והתקופה. הכינו רשימת שאלות פתוחות. שוחחו עם הניצול מראש על כוונתכם. אל תלחצו – לא כולם מוכנים לדבר, וזה בסדר.

הקלטה: מצלמת וידאו או אפילו טלפון נייד מספיקים. ודאו תאורה טובה ושקט. הניחו למספר לדבר בקצב שלו. שאלו על חיים לפני המלחמה – לא רק על השואה עצמה. בקשו שמות, מקומות ותאריכים ככל האפשר.

שאלות מומלצות: איפה גדלת? ספר/י על המשפחה. מה זכור לך מהחיים לפני המלחמה? מתי הרגשת לראשונה שמשהו משתנה? מה קרה כשהמלחמה הגיעה? איך שרדת? מה קרה אחרי השחרור? איך הגעת לארץ/למקום שבו אתה חי?

שימור: העלו את הקובץ לענן (Google Drive, Dropbox). שלחו עותק ליד ושם ולקרן שפילברג. שתפו עם בני המשפחה. כתבו תמלול. כל עדות שנשמרת היא ניצחון על הנסיון להשכיח.

שימור לדורות – טכנולוגיה ואתגרים

השאלה הגדולה של דורנו: כיצד נשמור את הזיכרון כשהניצולים האחרונים ילכו? מספר גישות מבטיחות:

הולוגרמות אינטראקטיביות: פרויקט "Dimensions in Testimony" יוצר דמויות תלת-ממדיות של ניצולים שעונות על שאלות בזמן אמת. הטכנולוגיה מבוססת על מאות שעות של הקלטות ובינה מלאכותית שמתאימה תשובות לשאלות.

מציאות מדומה (VR): פרויקטים כמו "The Last Goodbye" מאפשרים לחוות סיור וירטואלי במחנות ההשמדה בליווי ניצול. פרויקט "אנה פרנק VR" מאפשר "לבקר" במחבוא באמסטרדם.

בינה מלאכותית: אלגוריתמים מתקדמים מאפשרים להצליב מידע בין מאגרים שונים – דפי עד, רשימות מחנות, מסמכים ותצלומים – ולזהות קשרים שלא היו ידועים. כך מתגלים פרטים חדשים על קורבנות ועל משפחות.

דיגיטציה והנגשה: מיליוני מסמכים, תצלומים ומוצגים עוברים דיגיטציה ומונגשים לציבור באינטרנט. פרויקט "Arolsen Archives" (לשעבר ITS) הנגיש עשרות מיליוני מסמכים שהיו סגורים עשרות שנים. המאמץ הטכנולוגי מבטיח שהעדויות ישרדו לנצח – גם כשהעדים עצמם כבר לא יהיו איתנו.