תפילות לרפואה · שלמה

מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, הוא יברך וירפא את החולה (שם החולה/ת) בן/בת (שם האם).

הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליו/עליה להחלימו/להחלימה ולרפאותו/ולרפאותה, להחזיקו/להחזיקה ולהחיותו/ולהחיותה.

וישלח לו/לה מהרה רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף, בתוך שאר חולי ישראל, השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן.

מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך וירפא את החולה (שם החולה) בן/בת (שם האם).

בעבור שכל הקהל מתפללים בעבורו/בעבורה. הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליו/עליה, להחלימו/להחלימה ולרפאותו/ולרפאותה, וישלח לו/לה מהרה רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף.

בתוך שאר חולי ישראל ונאמר אמן.

תפילת מי שברך לחולים נאמרת בזמנים הבאים:

• בימי שני, חמישי ושבת - בעת קריאת התורה
• בשבת לאחר קריאת ההפטרה
• בימים טובים וחגים
• בראש חודש

מנהג נפוץ הוא שהגבאי או בעל הקורא מכריז את שם החולה/ה בן/בת שם האם. חשוב לדעת את שם האם של החולה לצורך התפילה, שכן מנהג ישראל לומר את שם האם בתפילות רפואה.

המנהג לומר את שם האם בתפילות רפואה מבוסס על מספר מקורות:

הזוהר הקדוש (פרשת לך לך) מסביר שבשעת חולי, שם האם הוא הידוע בוודאות. כמו כן, דוד המלך אמר בתהילים (פו, טז): "אני עבדך בן אמתך" - הזכיר את שם אמו בשעת צרה.

הבן איש חי כותב שהזכרת שם האם מעוררת מידת הרחמים, שכן האם מסמלת רחמים ותפילה.

למנצח מזמור לדוד. יענך ה' ביום צרה, ישגבך שם אלוהי יעקב. ישלח עזרך מקודש, ומציון יסעדך. יזכור כל מנחותך, ועולתך ידשנה סלה.

יתן לך כלבבך, וכל עצתך ימלא. נרננה בישועתך, ובשם אלוהינו נדגול, ימלא ה' כל משאלותיך.

עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו, יענהו משמי קודשו, בגבורות ישע ימינו. אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' אלוהינו נזכיר. המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד. ה' הושיעה, המלך יעננו ביום קוראנו.

פרק זה נאמר בשעת צרה ומחלה כתפילה לישועה מהירה.

מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני. נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו.

גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני.

תערוך לפני שולחן נגד צוררי, דשנת בשמן ראשי, כוסי רויה. אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי, ושבתי בבית ה' לאורך ימים.

פרק זה מקנה תחושת ביטחון ושלווה. רבים נוהגים לאומרו ליד מיטת החולה.

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ארוממך ה' כי דליתני, ולא שמחת אויבי לי. ה' אלוהי, שיוועתי אליך ותרפאני.

ה' העלית מן שאול נפשי, חייתני מיורדי בור. זמרו לה' חסידיו, והודו לזכר קודשו. כי רגע באפו, חיים ברצונו, בערב ילין בכי, ולבוקר רינה.

פרק זה מתאים במיוחד לאמירה בזמן החלמה, כהודיה על הרפואה.

שיר למעלות, אשא עיני אל ההרים, מאין יבוא עזרי. עזרי מעם ה', עושה שמים וארץ.

אל יתן למוט רגלך, אל ינום שומרך. הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

ה' שומרך, ה' צלך על יד ימינך. יומם השמש לא יככה, וירח בלילה. ה' ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך. ה' ישמר צאתך ובואך, מעתה ועד עולם.

פרק זה מבטא אמונה מוחלטת בשמירת ה'. נהוג לאומרו לפני נסיעה ולפני ניתוח.

שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה'. אדוני שמעה בקולי, תהיינה אוזניך קשובות לקול תחנוני.

אם עוונות תשמר יה, אדוני מי יעמוד. כי עמך הסליחה, למען תיוורא.

קיוויתי ה', קיוותה נפשי, ולדברו הוחלתי. נפשי לאדוני, משומרים לבוקר, שומרים לבוקר. יחל ישראל אל ה', כי עם ה' החסד, והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו.

פרק זה נאמר בשעות קשות במיוחד, כשהמצב הרפואי חמור, והוא מבטא תקווה ואמונה בישועה.

מנהג נפוץ הוא לאמר את הפרקים הבאים ברצף:

• פרק כ (20) - תפילה לישועה בעת צרה
• פרק כג (23) - ביטחון בה' כרועה ומגן
• פרק ל (30) - הודיה על רפואה
• פרק קכא (121) - אמונה בשמירת ה'
• פרק קל (130) - זעקה מעומק הלב

לאחר אמירת הפרקים, מומלץ להוסיף תפילה אישית בשפה חופשית, מעומק הלב.

רפאנו ה' ונרפא, הושיענו ונוושעה, כי תהילתנו אתה, והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו.

כי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה ה', רופא חולי עמו ישראל.

ברכה זו היא הברכה השמינית בתפילת שמונה-עשרה והיא המקום העיקרי בתפילה היומית להתפלל על חולים.

לאחר המילים "כי תהילתנו אתה" ולפני "והעלה רפואה שלמה", מוסיפים:

"יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים, רפואת הנפש ורפואת הגוף, לחולה (שם החולה) בן/בת (שם האם), בתוך שאר חולי ישראל."

• יש לומר את שם החולה/ה בן/בת שם האם
• אפשר להוסיף מספר שמות ברציפות
• מומלץ לכוון בלב לרפואת אותו אדם
• ניתן להוסיף גם בשפת האם אם לא יודעים את השם העברי
• אומרים זאת שלוש פעמים ביום - שחרית, מנחה וערבית

בבתי כנסת רבים ניתן להוסיף שמות לרשימת התפילה:

• פנו לגבאי בית הכנסת עם שם החולה/ת ושם האם
• בבתי כנסת מסוימים יש רשימה שבועית המתעדכנת
• באתרי תפילה מקוונים ניתן להוסיף שמות לרשימות תפילה
• בכותל המערבי ניתן לשלוח פתקים עם בקשות רפואה

חשוב לעדכן את הגבאי כשהחולה מחלים, כדי להסיר את השם מרשימת התפילה ולומר תפילת הודיה.

מלבד התפילות הרגילות, ישנן סגולות ומנהגים נפוצים:

• שינוי שם - מנהג עתיק להוסיף שם כמו "חיים" או "רפאל" לחולה
• לימוד תורה לזכות הרפואה
• הדלקת נר לעילוי נשמה של צדיק
• נתינת צדקה - "צדקה תציל ממוות"
• אמירת כל ספר התהילים - מנהג נפוץ ביום שבת
• תיקון חצות - תפילה מיוחדת בחצי הלילה
• קבלת מצווה חדשה - קבלה על עצמו לשמור מצווה לזכות החולה

ביקור חולים הוא מצווה מדאורייתא לפי חלק מהראשונים, ומדרבנן לפי אחרים. הגמרא (נדרים מ, א) מספרת שהקב"ה בעצמו ביקר את אברהם אבינו לאחר המילה.

• אין שיעור למצווה - כל ביקור נחשב
• עדיף לבקר בשעות מתאימות - לא בשלוש שעות ראשונות ולא בשלוש שעות אחרונות של היום
• יש להתפלל עבור החולה בעת הביקור
• אין לשבת על מיטת החולה או מעליו - השכינה שורה מעל ראש החולה
• המבקר נוטל חלק אחד מששים מחוליו של החולה

כשמבקרים חולה, נהוג לומר את התפילה הבאה:

"המקום ירחם עליך בתוך שאר חולי ישראל."

בשבת אומרים: "שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבוא."

מומלץ גם לומר פרקי תהילים ליד החולה, במיוחד פרקים כ, כג, קכא, וקל.

חז"ל אמרו שתפילה על החולה בפניו עדיפה, כי "שכינה שרויה מעל מיטת החולה" ולכן התפילה מתקבלת יותר.

ארגונים יהודיים רבים עוסקים בביקור חולים ברחבי העולם:

גם כשאי אפשר לבקר פיזית, ניתן לקיים את מצוות ביקור חולים:

• שיחת טלפון או שיחת וידאו - נחשבת כביקור חולים
• שליחת מכתב או הודעה מעודדת
• הזמנת משלוח אוכל לבית החולה או לבית המשפחה
• תיאום עזרה מעשית - הסעות, שמירה על ילדים, ניקיון הבית
• הוספת שם לתפילה ברשימות מקוונות

העיקר הוא שהחולה ידע שחושבים עליו ומתפללים למענו. התפילה והנוכחות נותנות כוח.

• אוכל ביתי - מרק, עוגה, פירות (בדקו מגבלות תזונתיות)
• ספרים - סיפורים, תהילים, ספרי עיון קלים
• פרחים - משמחים את הסביבה (בדקו מדיניות בית החולים)
• פאזלים ומשחקים - עוזרים להעביר את הזמן
• מכשיר מוזיקה קטן - מוזיקה מרגיעה
• כרית או שמיכה נוחה - נוחות אישית

הדבר החשוב ביותר הוא הנוכחות שלכם. לפעמים לשבת בשקט ליד החולה זה הדבר הכי משמעותי.