חנוכה · חג האורות
חנוכה הוא חג האורות — שמונה ימים של הדלקת נרות, שמחה והודיה לה׳ על נס פך השמן ועל ניצחון המכבים. חג שמזכיר לנו שגם אור קטן מנצח חושך גדול.
סיפור חנוכה — המכבים ונס פך השמן
בשנת 167 לפנה״ס, השתלט אנטיוכוס אפיפנס מלך יוון-סוריה על ארץ ישראל וגזר גזירות קשות על עם ישראל — ביטל את עבודת בית המקדש, אסר לימוד תורה ושמירת מצוות.
מרד המכבים
מתתיהו הכהן מכפר מודיעין, ובניו חמשת המכבים — בראשם יהודה המכבי — קמו למרד נגד האימפריה היוונית. למרות נחיתות מספרית מוחלטת, הצליחו המכבים לנצח את הצבא היווני ולשחרר את ירושלים ואת בית המקדש.
השם ״מכבי״ הוא ראשי תיבות של ״מי כמוך באלים ה׳״ — וגם שם משפחה. מרד המכבים הוא סמל לאומץ, לאמונה ולמלחמה על חירות דתית.
נס פך השמן
כשנכנסו המכבים לבית המקדש, מצאו אותו מחולל ומלא עבודה זרה. הם טיהרו את המקדש וביקשו להדליק את המנורה, אך מצאו רק פך שמן אחד טהור עם חותם הכהן הגדול — מספיק ליום אחד בלבד.
והנס — השמן דלק שמונה ימים, עד שהספיקו להכין שמן זית טהור חדש. על נס זה קבעו חכמים שמונה ימי חנוכה — ימי הלל והודיה.
בכ״ה בכסלו חנכו מחדש את בית המקדש — ומכאן שם החג: ״חנוכה״ — חנוכת המזבח. ויש אומרים: חנ״ו-כ״ה — חנו (נחו) בכ״ה בכסלו.
הדלקת נרות חנוכה — סדר, ברכות ומהדרין
מצוות הדלקת נרות חנוכה היא המצווה המרכזית של החג. מדליקים בכל לילה, מתוספת אחת עד שמונה.
סדר ההדלקה — מהדרין מן המהדרין
יש שלוש רמות של קיום המצווה (שבת כ״א ע״ב):
- מצווה בסיסית: נר אחד בכל לילה לכל בית
- מהדרין: נר אחד לכל אחד מבני הבית בכל לילה
- מהדרין מן המהדרין: מוסיפים נר בכל לילה — נר אחד בלילה הראשון, שניים בשני, וכן הלאה עד שמונה. זהו המנהג המקובל כיום
מוסיפים נר ״שמש״ (נר עזר) שמשמש להדלקת שאר הנרות ולהבדלה בין נרות המצווה לשאר שימושים.
כיוון ההדלקה: מניחים את הנרות מימין לשמאל (בלילה הראשון — הנר הימני ביותר), אך מדליקים משמאל לימין — כך שהנר החדש נדלק ראשון.
ברכות ההדלקה
בכל לילה מברכים שתי ברכות:
1. ״ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה.״
2. ״ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.״
3. בלילה הראשון בלבד מוסיפים: ״ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.״
לאחר ההדלקה אומרים ״הנרות הללו״ ושרים ״מעוז צור ישועתי״ (אשכנזים) או פיוטים אחרים.
זמן ומיקום ההדלקה
זמן: מדליקים בצאת הכוכבים (כ-20 דקות אחרי השקיעה). הנרות צריכים לדלוק לפחות חצי שעה. בערב שבת — מדליקים לפני הדלקת נרות שבת, ובמוצאי שבת — לאחר הבדלה (יש מחלוקת בסדר).
מיקום: מצווה להניח את החנוכייה בפתח הבית משמאל (מול המזוזה) או בחלון הפונה לרשות הרבים — ״פרסומי ניסא״ (פרסום הנס). גובה ההנחה: בין 3 טפחים (24 ס״מ) ל-10 אמות (4.8 מטר) מהקרקע.
שמן או נרות: המנהג המובחר הוא שמן זית (כמו בנס המקורי), אך נרות שעווה כשרים. החנוכייה צריכה שהנרות יהיו בשורה אחת בגובה שווה.
סביבון, מאכלים מסורתיים ועל הניסים
חנוכה מלווה במנהגים שמחים — משחק הסביבון, אכילת מאכלים מטוגנים בשמן, דמי חנוכה לילדים ועוד.
הסביבון
הסביבון הוא משחק מסורתי לחנוכה. על ארבע צלעותיו כתובות האותיות נ-ג-ה-פ — ראשי תיבות של ״נס גדול היה פה״ (בארץ ישראל) או נ-ג-ה-ש — ״נס גדול היה שם״ (בחו״ל).
חוקי המשחק: כל שחקן מסובב את הסביבון. נ (נס) = לא קורה כלום. ג (גדול) = לוקח הכול מהקופה. ה (היה) = לוקח חצי. פ/ש (פה/שם) = מוסיף לקופה. משחקים עם אגוזים, שוקולד מטבעות או ממתקים.
מקור המנהג: בתקופת גזירות היוונים, כשנאסר לימוד תורה, היו הילדים לומדים בסתר, וכשהגיע חייל יווני — הוציאו סביבונים והעמידו פנים שהם משחקים.
מאכלים מסורתיים
אוכלים מאכלים מטוגנים בשמן — זכר לנס פך השמן:
- סופגניות — סופגניות מטוגנות ממולאות ריבה, שוקולד, קרם וניל או דולסה דה לצ׳ה. סופגניות הפכו לסמל של חנוכה בישראל
- לביבות (לטקעס) — לביבות תפוחי אדמה מטוגנות, מנהג אשכנזי קלאסי. מגישים עם רוטב תפוחים או שמנת חמוצה
- ספינג׳ — סופגנייה מרוקאית מסורתית, טבולה בדבש
- מאכלי גבינה — יש מנהג לאכול מאכלי חלב, זכר ליהודית שהאכילה גבינה את האויב
דמי חנוכה
מנהג עתיק לתת לילדים ״דמי חנוכה״ (חנוכה געלט ביידיש) — מתנת כסף. כיום נהוג גם לתת מתנות ושוקולד בצורת מטבעות.
על הניסים, הלל ותפילות חנוכה
בימי חנוכה מוסיפים תפילות ופיוטים מיוחדים שמבטאים הודיה על הניסים.
על הניסים
בכל שמונת ימי חנוכה מוסיפים ״על הניסים״ בתפילת שמונה עשרה (בברכת ״מודים״) ובברכת המזון (בברכת ״הארץ״). התוספת מספרת את סיפור הנס: ״בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך...״
אם שכח לומר ״על הניסים״ — אינו חוזר, אך יכול לאומרו ב״הרחמן״ בסוף ברכת המזון.
הלל
אומרים הלל שלם (עם ברכה) בכל שמונת ימי חנוכה — דבר ייחודי (בפסח אומרים הלל שלם רק ביום הראשון). זהו ביטוי להודיה על הנס.
קריאת התורה
בכל יום מימי חנוכה קוראים בתורה מפרשת ״נשא״ — קורבנות הנשיאים בחנוכת המשכן. בכל יום קוראים על נשיא אחר (ביום הראשון — נחשון בן עמינדב, וכן הלאה). ביום השמיני קוראים את כל הנשיאים הנותרים.
שמונת ימי חנוכה וחנוכה בעדות ישראל
כל אחד משמונת ימי חנוכה מוסיף אור — מנר אחד ועד שמונה. חנוכה נחגג בשמחה בכל קהילות ישראל, כל אחת עם מנהגיה.
לוח שמונת הימים
לילה 1 (כ״ה כסלו): נר אחד + שמש. הלילה הראשון — מברכים שלוש ברכות כולל שהחיינו. אווירה חגיגית, סופגניות ומשחקים.
לילות 2–7: מוסיפים נר בכל לילה. שתי ברכות. ימים של שגרה-עם-חג — ילדים בחופשה, מסיבות חנוכה, הופעות ואירועים.
לילה 5: ״נר חמישי״ — יש מנהג שזהו הלילה שבו האור מתחיל ״לנצח״ את החושך (רוב הנרות דולקים).
לילה 8 (ב׳ טבת): שמונה נרות — ״זאת חנוכה״, היום האחרון. החנוכייה מלאה באור. מנהג להרבות בשמחה ובמשתה.
חנוכה בקהילות שונות
אשכנזים: כל אחד מבני הבית מדליק חנוכייה משלו. שרים ״מעוז צור״. אוכלים לביבות תפוחי אדמה.
ספרדים ומזרחיים: חנוכייה אחת לכל המשפחה (ראש המשפחה מדליק). יש השרים ״בנות ירושלים״ או ״למה סוכה זו.״ יהודי מרוקו חוגגים ״ליל שביעי״ — חגיגה מיוחדת לנשים.
תימנים: מדליקים בחנוכייה מסורתית מאבן או חרס. שרים פיוטים ייחודיים בנוסח תימני.
חנוכה בחו״ל: בקהילות רבות מדליקים חנוכיות ענק במקומות ציבוריים. מנהג שנפוץ במיוחד בחב״ד — חנוכיות בכיכרות מרכזיות בערים ברחבי העולם.