חנוכה · חג האורות

יש שלוש רמות של קיום המצווה (שבת כ״א ע״ב):

• מצווה בסיסית: נר אחד בכל לילה לכל בית
• מהדרין: נר אחד לכל אחד מבני הבית בכל לילה
• מהדרין מן המהדרין: מוסיפים נר בכל לילה — נר אחד בלילה הראשון, שניים בשני, וכן הלאה עד שמונה. זהו המנהג המקובל כיום

מוסיפים נר ״שמש״ (נר עזר) שמשמש להדלקת שאר הנרות ולהבדלה בין נרות המצווה לשאר שימושים.

כיוון ההדלקה: מניחים את הנרות מימין לשמאל (בלילה הראשון — הנר הימני ביותר), אך מדליקים משמאל לימין — כך שהנר החדש נדלק ראשון.

בכל לילה מברכים שתי ברכות:

1. ״ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה.״

2. ״ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.״

3. בלילה הראשון בלבד מוסיפים: ״ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.״

לאחר ההדלקה אומרים ״הנרות הללו״ ושרים ״מעוז צור ישועתי״ (אשכנזים) או פיוטים אחרים.

זמן: מדליקים בצאת הכוכבים (כ-20 דקות אחרי השקיעה). הנרות צריכים לדלוק לפחות חצי שעה. בערב שבת — מדליקים לפני הדלקת נרות שבת, ובמוצאי שבת — לאחר הבדלה (יש מחלוקת בסדר).

מיקום: מצווה להניח את החנוכייה בפתח הבית משמאל (מול המזוזה) או בחלון הפונה לרשות הרבים — ״פרסומי ניסא״ (פרסום הנס). גובה ההנחה: בין 3 טפחים (24 ס״מ) ל-10 אמות (4.8 מטר) מהקרקע.

שמן או נרות: המנהג המובחר הוא שמן זית (כמו בנס המקורי), אך נרות שעווה כשרים. החנוכייה צריכה שהנרות יהיו בשורה אחת בגובה שווה.

בכל שמונת ימי חנוכה מוסיפים ״על הניסים״ בתפילת שמונה עשרה (בברכת ״מודים״) ובברכת המזון (בברכת ״הארץ״). התוספת מספרת את סיפור הנס: ״בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך...״

אם שכח לומר ״על הניסים״ — אינו חוזר, אך יכול לאומרו ב״הרחמן״ בסוף ברכת המזון.

אומרים הלל שלם (עם ברכה) בכל שמונת ימי חנוכה — דבר ייחודי (בפסח אומרים הלל שלם רק ביום הראשון). זהו ביטוי להודיה על הנס.

בכל יום מימי חנוכה קוראים בתורה מפרשת ״נשא״ — קורבנות הנשיאים בחנוכת המשכן. בכל יום קוראים על נשיא אחר (ביום הראשון — נחשון בן עמינדב, וכן הלאה). ביום השמיני קוראים את כל הנשיאים הנותרים.

לילה 1 (כ״ה כסלו): נר אחד + שמש. הלילה הראשון — מברכים שלוש ברכות כולל שהחיינו. אווירה חגיגית, סופגניות ומשחקים.

לילות 2–7: מוסיפים נר בכל לילה. שתי ברכות. ימים של שגרה-עם-חג — ילדים בחופשה, מסיבות חנוכה, הופעות ואירועים.

לילה 5: ״נר חמישי״ — יש מנהג שזהו הלילה שבו האור מתחיל ״לנצח״ את החושך (רוב הנרות דולקים).

לילה 8 (ב׳ טבת): שמונה נרות — ״זאת חנוכה״, היום האחרון. החנוכייה מלאה באור. מנהג להרבות בשמחה ובמשתה.

אשכנזים: כל אחד מבני הבית מדליק חנוכייה משלו. שרים ״מעוז צור״. אוכלים לביבות תפוחי אדמה.

ספרדים ומזרחיים: חנוכייה אחת לכל המשפחה (ראש המשפחה מדליק). יש השרים ״בנות ירושלים״ או ״למה סוכה זו.״ יהודי מרוקו חוגגים ״ליל שביעי״ — חגיגה מיוחדת לנשים.

תימנים: מדליקים בחנוכייה מסורתית מאבן או חרס. שרים פיוטים ייחודיים בנוסח תימני.

חנוכה בחו״ל: בקהילות רבות מדליקים חנוכיות ענק במקומות ציבוריים. מנהג שנפוץ במיוחד בחב״ד — חנוכיות בכיכרות מרכזיות בערים ברחבי העולם.