לוח שנה יהודי · כל התאריכים והמועדים

• א׳–ב׳ תשרי — ראש השנה
• ג׳ תשרי — צום גדליה
• י׳ תשרי — יום כיפור
• ט״ו–כ״א תשרי — סוכות
• כ״א תשרי — הושענא רבה
• כ״ב תשרי — שמיני עצרת ושמחת תורה (בארץ ישראל)
• כ״ג תשרי — שמחת תורה (בחו״ל)

חודש ללא חגים, ולכן נקרא לפעמים ״מר חשוון.״ בז׳ חשוון מתחילים לבקש גשם בתפילה (בארץ ישראל). בחו״ל — מתחילים בד׳ או ה׳ בדצמבר.

• כ״ה כסלו – ב׳ טבת — חנוכה (שמונה ימים)

• ב׳ טבת — סיום חנוכה (ביום האחרון)
• י׳ טבת — צום עשרה בטבת (תחילת המצור על ירושלים, יום הקדיש הכללי)

• ט״ו שבט — ט״ו בשבט, ראש השנה לאילנות. נוהגים לאכול פירות ארץ ישראל ופירות יבשים. יש עורכים ״סדר ט״ו בשבט״ ונוטעים עצים

״משנכנס אדר מרבין בשמחה.״

• י״ג אדר — תענית אסתר
• י״ד אדר — פורים
• ט״ו אדר — שושן פורים (ירושלים וערים מוקפות חומה)

בשנה מעוברת: אדר א׳ — פורים קטן (י״ד). אדר ב׳ — פורים (י״ד).

• י״ד ניסן — ערב פסח, בדיקת וביעור חמץ, תענית בכורות
• ט״ו–כ״א ניסן — פסח (שבעה ימים, שמונה בחו״ל)
• ט״ז ניסן — תחילת ספירת העומר
• כ״ז ניסן — יום השואה והגבורה

• ד׳ אייר — יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
• ה׳ אייר — יום העצמאות
• י״ד אייר — פסח שני (לאלו שלא יכלו להקריב פסח בזמנו)
• י״ח אייר — ל״ג בעומר
• כ״ח אייר — יום ירושלים

• ו׳ סיוון — שבועות (יום אחד בארץ, יומיים בחו״ל)

• י״ז תמוז — צום שבעה עשר בתמוז (הובקעה חומת ירושלים). תחילת שלושת השבועות

• א׳–ט׳ אב — תשעת הימים (מנהגי אבלות מוגברים)
• ט׳ אב — תשעה באב (צום על חורבן בתי המקדש)
• ט״ו אב — ט״ו באב, חג האהבה היהודי. ״לא היו ימים טובים לישראל כט״ו באב וכיום הכיפורים״

חודש התשובה וההכנה לימים הנוראים. תוקעים בשופר בכל יום (חוץ מערב ראש השנה). ספרדים אומרים סליחות מר״ח אלול. אשכנזים — מהשבוע האחרון (או מוצ״ש שלפני ר״ה). אומרים ״לדוד ה׳ אורי וישעי״ פעמיים ביום.

יום זיכרון לשישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה ולגבורת הלוחמים, המחתרות והפרטיזנים. בישראל נשמעת צפירה בת שתי דקות, מתקיימות טקסים ביד ושם ובמקומות ציבוריים, סיפורי ניצולים, הדלקת שש משואות. מקומות בילוי סגורים.

יום זיכרון לחללי צה״ל ולנפגעי פעולות האיבה. צפירה בת דקה בערב יום הזיכרון, וצפירה בת שתי דקות בבוקר. טקסים בבתי עלמין צבאיים ובאתרי הנצחה. ביום זה שידורי הרדיו והטלוויזיה מוקדשים לזיכרון.

חג הכרזת העצמאות של מדינת ישראל (1948). מתחיל מיד בסיום יום הזיכרון — מעבר חד מאבל לשמחה. טקס הדלקת משואות בהר הרצל, הופעות, זיקוקים, מנגלים. ברבנות הראשית נקבע שאומרים הלל (יש מחלוקת אם בברכה).

ציון איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים (1967). תפילות מיוחדות, ריקוד דגלים לכותל המערבי, אירועים ברחבי הארץ. הרבנות הראשית קבעה אמירת הלל.