פורים · ונהפוך הוא
פורים הוא חג השמחה הגדול ביותר בלוח השנה היהודי — יום של היפוך, של ניצחון הטוב על הרע, של הסתרה וגילוי. מקרא מגילה, משלוח מנות, תחפושות וסעודת משתה.
מגילת אסתר — הסיפור המלא
מגילת אסתר מספרת את סיפורם של אסתר המלכה ומרדכי היהודי בממלכת פרס, ואת הצלת עם ישראל מגזירת המן.
רקע וסיפור
המלך אחשוורוש מלך על 127 מדינות מהודו ועד כוש. בסעודת משתה גדולה סירבה המלכה ושתי לבוא, והודחה. נערכה תחרות למציאת מלכה חדשה, ואסתר — בת דודו של מרדכי — נבחרה, מבלי לגלות את מוצאה היהודי.
המן בן המדתא האגגי, ראש השרים, כעס על מרדכי שסירב להשתחוות לו. בזעמו, ביקש להשמיד את כל היהודים בממלכה. הפיל ״פור״ (גורל) לקביעת התאריך — י״ג באדר.
ההצלה
מרדכי ביקש מאסתר לפנות אל המלך. אסתר סיכנה את חייה ובאה אל המלך ללא הזמנה. במשתה שערכה, חשפה את זהותה ואת מזימת המן. המלך ציווה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.
מרדכי קיבל את טבעת המלך, וניתנה ליהודים רשות להתגונן. בי״ג באדר נלחמו היהודים ונצחו. בי״ד באדר חגגו — ובשושן הבירה, שם נלחמו גם בי״ד, חגגו בט״ו באדר (שושן פורים).
שם ה׳ לא מופיע במגילה אף פעם — אך השגחתו מסתתרת בכל פרט ופרט. זהו המסר: גם כשנראה שהכול ״מקרי״ — יד ה׳ מכוונת.
ארבע מצוות פורים
בפורים יש ארבע מצוות מיוחדות שחייבים לקיים ביום הפורים עצמו (י״ד אדר, ובערים מוקפות חומה — ט״ו אדר).
1. מקרא מגילה
קוראים את מגילת אסתר פעמיים: פעם בליל פורים ופעם ביום. חייבים לשמוע כל מילה — אם הפסידו אפילו מילה אחת, לא יצאו ידי חובה.
קוראים מ״מגילה כשרה״ — מגילת קלף כתובה בכתב יד (כמו ספר תורה). הקורא מברך שלוש ברכות לפני הקריאה וברכה אחת אחריה.
כשמגיעים לשם ״המן״ — נוהגים להרעיש ברעשנים ובדפיקות (״מוחים את שמו של עמלק״). ילדים מצוידים ברעשנים צבעוניים.
נשים חייבות בקריאת מגילה — ״שאף הן היו באותו הנס.״
2. משלוח מנות
חובה לשלוח לפחות שתי מנות (שני סוגי מאכל או משקה) לאדם אחד לפחות. מטרת המצווה: חיזוק האחווה והידידות בין יהודים.
המנות צריכות להיות מאכלים מוכנים לאכילה (לא חומרי גלם). מנהג נפוץ לשלוח מגשים עשירים עם ממתקים, עוגיות, שתייה ואוזני המן.
טוב להרבות במשלוח מנות, אך עדיף להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוח מנות — כי ״אין שמחה גדולה יותר מלשמח לב עניים.״
3. מתנות לאביונים
חובה לתת מתנת כסף (או מזון) לשני אביונים לפחות. הרמב״ם כתב: ״מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים.״
נותנים ביום הפורים עצמו. כל מי שמושיט יד — נותנים לו (אין בודקים זכאות). ניתן לתת גם דרך ארגוני צדקה.
4. סעודת פורים
סעודת חג גדולה ביום הפורים, עם בשר, יין ושמחה. ״חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי״ (מגילה ז ע״ב) — חייב אדם לשתות בפורים עד שלא יבחין בין ״ארור המן״ ל״ברוך מרדכי.״
פוסקים רבים מפרשים שמספיק לשתות יותר מהרגיל ולישון — ובשינה אינו מבחין. אין חובה להשתכר, ובוודאי לא להגיע למצב שפוגע בכבוד עצמו או אחרים.
הסעודה מתחילה לפני השקיעה (ביום) וממשיכה לתוך הלילה. כוללת לחם, בשר, יין ומאכלים חגיגיים.
תחפושות, פורים תורה ועדלאידע
פורים הוא היום שבו ״הכול מותר״ — מתחפשים, מתלוצצים, הופכים את הסדר. זהו מנהג עתיק שמשקף את מהות ה״ונהפוך הוא.״
תחפושות
מנהג התחפושות בפורים מוזכר כבר בימי הביניים. הרעיון: כשם שה׳ ״הסתתר״ במגילת אסתר (שמו לא מוזכר), כך אנו ״מסתתרים״ מאחורי תחפושות. וכשם שאסתר הסתירה את זהותה — אנו מגלים זהות חדשה ליום אחד.
ילדים ומבוגרים מתחפשים לדמויות מהמגילה (אסתר, מרדכי, אחשוורוש, המן) ולדמויות אחרות. בבתי ספר וגנים עורכים מסיבות תחפושות ותהלוכות.
פורים תורה ועדלאידע
פורים תורה: מסורת של דרשות הלכתיות הומוריסטיות — ״הוכחות״ מגוחכות מפסוקי התורה לטענות מצחיקות. מנהג ישיבתי ותיק שנועד לשמוח בתורה דרך הומור.
עדלאידע: תהלוכות רחוב חגיגיות בערים ברחבי ישראל (במיוחד בחולון, נתניה וירושלים). מופעים, מצעדים, מוזיקה חיה ושמחה ברחובות. השם מגיע מ״עד דלא ידע.״
פורים שפיל: מנהג אשכנזי של הצגות הומוריסטיות — סצנות קצרות ומשעשעות מהמגילה או על אירועי קהילה.
פורים קטן, שושן פורים ומאכלים
לפורים יש הרחבות הלכתיות ומנהגים מעניינים — פורים קטן בשנה מעוברת, שושן פורים בערים מוקפות חומה, ומאכלים סמליים.
שושן פורים ופורים קטן
שושן פורים (ט״ו באדר): ערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון חוגגות פורים בט״ו באדר (כמו שושן הבירה). בימינו — ירושלים חוגגת בט״ו באדר. יש ערים שחוגגות בשני הימים (טבריה, יפו, חברון, עכו).
פורים קטן (י״ד באדר א׳): בשנה מעוברת (שיש בה שני חודשי אדר), פורים נחגג באדר ב׳. בי״ד באדר א׳ מציינים ״פורים קטן״ — אין אומרים תחנון, אך אין קוראים מגילה ואין שאר מצוות פורים.
אוזני המן וכיסי המן
אוזני המן (המנטשן): עוגיות מתוקות משולשות ממולאות פרג, שוקולד, תמרים, חלבה או ריבת תות. צורתן מזכירה את אוזניו של המן (לפי מסורת אשכנזית) או את כובעו המשולש. המנהג מקורו באירופה.
מאכלים נוספים: יהודי עיראק מכינים ״סמבוסק״ ממולא בשר. יהודי מרוקו מכינים ״אוילאת המן״ (מעין מאפה עם אגוזים). יהודי תימן מכינים ״ג׳חנון״ חגיגי. יש מנהג לאכול מאכלי זרעונים — זכר לאסתר שאכלה רק זרעונים בארמון כדי לשמור על כשרות.
פורים בקהילות שונות
אשכנזים: מנהג ״פורים שפיל״, אוזני המן מפרג, משלוח מנות עשירים, שתיית יין.
ספרדים: סעודת פורים גדולה ומפוארת, פיוטים מיוחדים לפורים, ״פורים חאראני״ (פורים ירוק) בחלק מהקהילות.
תימנים: קריאת מגילה בנעימה מיוחדת, סעודה עם מאכלים מסורתיים.
חב״ד: התוועדויות מיוחדות לפורים, שליחת משלוח מנות ליהודים שאינם שומרי מצוות — ״מבצע פורים.״
הלכות פורים, שתייה בטוחה ופורים בחו״ל
פורים כולל הלכות מיוחדות וגם צורך להקפיד על בטיחות — במיוחד בנושא שתיית אלכוהול.
הלכות עיקריות
- תענית אסתר — צום בי״ג אדר (ערב פורים), זכר לצום שצמו היהודים לפני המלחמה
- מחצית השקל — מנהג לתת שלוש מטבעות לצדקה (זכר למחצית השקל שנתנו בזמן המקדש)
- קריאת פרשת ״ויבוא עמלק״ בשבת שלפני פורים (שבת זכור) — מצווה מן התורה
- אמירת ״על הניסים״ בתפילה ובברכת המזון
- אין אומרים הלל בפורים — כי קריאת המגילה היא במקום הלל
- מותר לעשות מלאכה בפורים, אך נוהגים שלא לעבוד
שתייה בטוחה
למרות המנהג לשתות בפורים, יש להקפיד על בטיחות:
- אין לנהוג אחרי שתייה — בשום מקרה
- צעירים מתחת לגיל 18 — אסור לשתות אלכוהול
- מי שנוטל תרופות — יש להימנע מאלכוהול
- רבים מהפוסקים מפרשים ש״עד דלא ידע״ מתקיים בשתייה מתונה ובשינה, ולא בהשתכרות
- שמחה אמיתית אינה תלויה באלכוהול — ״שמחו בפורים בצורה מכובדת״