פסח · זמן חירותנו

• 1. קדש — קידוש על כוס יין ראשונה. מתחילים את הסדר בקדושה
• 2. ורחץ — נטילת ידיים ללא ברכה, לפני אכילת כרפס
• 3. כרפס — טובלים ירק (כרפס, פטרוזיליה) במי מלח — זכר לדמעות העבדות
• 4. יחץ — שוברים את המצה האמצעית לשניים. החלק הגדול נשמר כאפיקומן
• 5. מגיד — סיפור יציאת מצרים. זהו החלק המרכזי — ״מה נשתנה״, ארבעת הבנים, עשר המכות, ״דיינו״
• 6. רחצה — נטילת ידיים עם ברכה, לפני אכילת מצה
• 7. מוציא — ברכת ״המוציא לחם מן הארץ״ על המצה
• 8. מצה — ברכת ״על אכילת מצה״ ואכילת כזית מצה בהסבה
• 9. מרור — אכילת מרור (חזרת, חסה) עם חרוסת — ״על אכילת מרור.״ זכר למרירות העבדות
• 10. כורך — ״כריך הלל״ — מצה עם מרור יחד, זכר למנהג הלל הזקן
• 11. שולחן עורך — סעודת החג. ארוחה חגיגית עם מאכלים מסורתיים
• 12. צפון — אכילת האפיקומן (חתיכת המצה שהוחבאה). האפיקומן הוא הדבר האחרון שאוכלים — טעם המצה נשאר בפה
• 13. ברך — ברכת המזון וכוס יין שלישית
• 14. הלל — השלמת ההלל, שירי שבח, כוס רביעית. ״לשנה הבאה בירושלים!״
• 15. נרצה — סיום — ״חסל סידור פסח כהלכתו.״ שרים שירים (״חד גדיא״, ״אחד מי יודע״)

על קערת הסדר מונחים שישה פריטים סמליים:

• זרוע — עצם צלויה (שוק עוף או כבש) — זכר לקרבן פסח
• ביצה — ביצה קשה — זכר לקרבן חגיגה, וסמל לאבלות על חורבן המקדש
• מרור — חזרת (חסה) או חריין — המרירות של העבדות
• חרוסת — תערובת מתוקה (תפוחים, אגוזים, יין, קינמון) — זכר לטיט ולבנים של העבדות
• כרפס — ירק (פטרוזיליה, כרפס, תפוח אדמה) — לטבילה במי מלח
• חזרת — מרור נוסף לכריכה של הלל

ליד הקערה: שלוש מצות (כהן, לוי, ישראל) וכוס של אליהו הנביא.

שותים ארבע כוסות יין (או מיץ ענבים) במהלך הסדר — כנגד ארבעת לשונות הגאולה שהבטיח ה׳: ״והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי.״ כל כוס שותים בהסבה (נשענים שמאלה) — כבני חורין.

כוס של אליהו: מוזגים כוס חמישית ופותחים את הדלת — סמל לאמונה בגאולה העתידית.

אפיקומן: חצי המצה שנשמרה ב״יחץ״. ילדים נוהגים ל״גנוב״ אותה ו״לדרוש״ מתנה תמורת החזרתה — מנהג שמעודד את ערנות הילדים. האפיקומן נאכל בסוף הסעודה, לפני ברכת המזון, כזכר לקרבן הפסח.

חמץ הוא כל תערובת של אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שיבולת שועל, שיפון) עם מים שהגיעה לחימוץ (18 דקות). כולל: לחם, עוגות, ביסקוויטים, פסטה, שיכר (בירה), ויסקי, וודקה מדגנים, רוטבי סויה ועוד.

אפילו שיעור מזערי של חמץ אסור — ״חמץ בפסח אוסר במשהו.״ לכן מוצרי מזון צריכים הכשר מיוחד לפסח.

קטניות: אורז, תירס, שעועית, עדשים, חומוס, סויה, חרדל ושומשום — אינם חמץ מן התורה, אך אשכנזים נוהגים שלא לאכול אותם בפסח (גזירה מימי הביניים, שמא יתערבו עם דגנים).

ספרדים ומזרחיים: אוכלים קטניות בפסח (כולל אורז) — בתנאי שבודקים היטב שאין בהם גרעיני חמץ.

אשכנזים: חומרה מרובה — לא אוכלים קטניות, ״מצה שרויה״ (מצה שנרטבה) אסורה בחלק מהקהילות (חסידים). חרוסת מתפוחים, אגוזים ויין. גפילטע פיש, קניידלך (כדורי מצה), צימס.

ספרדים ומזרחיים: אוכלים אורז וקטניות. חרוסת מתמרים, אגוזים ותבלינים. יהודי מרוקו נוהגים ב״מימונה״ — חגיגה במוצאי פסח עם מופלטה ומיני מתיקה. יהודי עיראק מכינים ״קובה״ ומרקים מיוחדים.

תימנים: חרוסת מתמרים ושומשום. אוכלים ״ג׳חנון״ ו״מלוואח״ ממצה. ההגדה בנוסח ייחודי עם תרגום לערבית-יהודית.

בחו״ל חוגגים שמונה ימים (במקום שבעה) ועורכים שני סדרים (ליל ראשון ושני). האתגרים: מציאת מצות ומוצרים כשרים לפסח, העדר מגוון של מוצרים, מחירים גבוהים.

טיפים: הזמינו מצות מראש, חפשו חנויות יהודיות או הזמינו באינטרנט, צרו קשר עם חב״ד המקומי שמארגן סדרים ציבוריים ברחבי העולם.