כשרות לפסח · מדריך מקיף להכנות

כלים ששימשו לבישול במים (סירים, סכו"ם, כלי מתכת, כלי נירוסטה): ניקוי יסודי של הכלי, המתנה של 24 שעות ללא שימוש, ואז טבילה במים רותחים (100 מעלות) בסיר גדול. הכלי צריך להיכנס כולו למים הרותחים. אם הכלי גדול מהסיר — מגעילים חלק חלק. לאחר ההגעלה, שטפו את הכלי במים קרים. כלים שלא ניתנים להגעלה: כלי חרסינה, כלי חרס, כלי אמייל (שנסדקו). פלסטיק — שנוי במחלוקת, יש המקילים ויש המחמירים.

כלים ששימשו ישירות על האש (רשתות צלייה, תבניות אפייה, שיפודים): חימום עד שניצוצות ניתזים מהם (ליבון חמור) או עד שקש הנוגע בהם נשרף (ליבון קל). בפועל, רוב האנשים מעדיפים לרכוש תבניות אפייה חדשות לפסח, כיוון שליבון חמור עלול להרוס את הכלי.

תנור רגיל: ניקוי יסודי עם חומר ניקוי לתנורים, המתנה 24 שעות, ואז הפעלה על חום מקסימלי (עם פירוליזה אם יש) למשך שעה. כיריים גז: ניקוי, המתנה 24 שעות, הפעלת כל הלהבות על מקסימום 15 דקות, וכיסוי הרשתות בנייר כסף או החלפתן. כיריים קרמיות/אינדוקציה: ניקוי, המתנה 24 שעות, הפעלת חום מקסימלי, ושימוש על משטח רדיד (אין הסכמה מלאה בין הפוסקים).

כיור נירוסטה: ניקוי, 24 שעות ללא שימוש, שפיכת מים רותחים על כל המשטח. כיור גרניט/שיש: מחלוקת — יש הפוסקים שניתן להגעיל, ויש שמומלצת הנחת תבנית פלסטיק בתוכו. כיור חרסינה: אינו ניתן להכשרה — יש להשתמש בתבנית בתוכו. משטחי עבודה: גרניט ונירוסטה — ניתנים להגעלה. פורמייקה ועץ — כסו בנייר כסף עבה או בזכוכית.

קטניות כוללות: אורז, תירס, חומוס, עדשים, שעועית, סויה, אפונה, שומשום, חרדל ועוד. מנהג איסור קטניות בפסח נוצר בקהילות אשכנז (אירופה) בימי הביניים. הסיבות: חשש לערבוב עם חמשת מיני דגן, כיוון שקטניות נטחנו לקמח שנראה דומה לקמח חיטה, וחשש שגרגירי חיטה התערבבו בשקי קטניות. אשכנזים — נוהגים לא לאכול קטניות. ספרדים — אוכלים קטניות בפסח (בבדיקה מפורטת).

בשנת 2016, הרבנות הראשית לישראל (בעקבות פסיקות של פוסקים ספרדים רבים) אישרה רשמית שספרדים רשאים לאכול קטניות בפסח, ויש פוסקים שהתירו גם לאשכנזים המתגוררים בישראל, אם כי רוב הפוסקים האשכנזים לא קיבלו את ההיתר הזה. בחו"ל, המנהג בדרך כלל ממשיך לפי מסורת המשפחה. בני זוג מעדות שונות — נוהגים לרוב לפי מנהג הבעל, אם כי יש לשאול רב.

קינואה — רוב הפוסקים לא מחשיבים כקטניות (כי לא הייתה מוכרת בזמן הגזירה). שמן קנולה — מחלוקת (מופק מזרעי לפת, שנחשבים קטניות אצל חלק מהפוסקים). שמן סויה — נחשב קטניות לאשכנזים. בוטנים — מחלוקת (רוב האשכנזים מקילים). צ'יה — מותר לרוב הפוסקים. תמיד בדקו עם רב.